פסק-דין בתיק ק"ג 47658-07-11

2.         העובדות הרלוונטיות בתיק זה

            א.         המערערת הנה אלמנתו של מר יוסף תמם, (להלן: "המנוח").

            ב.         בני הזוג נישאו בשנת 1957 ונולדו להם ארבעה ילדים.

ג.          בשנת 1979 ניתן צו מניעה זמני המונע את כניסתו של המנוח לדירת המגורים המשותפת של בני הזוג בשל תלונות על אלימות.

ד.         המערערת ביקשה להתגרש מהמנוח אולם בסופו של יום בני הזוג לא התגרשו.

ה.         בשנת 1981 ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי בתל אביב, (להלן: "פסק הדין") לפי על המנוח לשלם למבקשת מזונות וניתן צו קבוע המונע כניסתו של המנוח לדירתם המשותפת.

ו.          המנוח עבד במשרד החינוך מיום 1/5/51 ועד לפרישתו לגמלאות ביום 31/8/1981.

            ז.          המנוח נפטר ביום 28/1/2011.

            ח.         לאחר פטירתו של המנוח פנתה המערערת לממונה בתביעה לגמלת שארים.

ט.         ביום 9/4/11 השיב הממונה כי בהתאם לפסק הדין תשולם למבקשת קצבת שארים בגובה דמי המזונות שנפסקו לה ובסך של 1,500 ש"ח.

3.         ראיות ועדים

הגישו תצהיר והעידו - המערערת, בתה של המערערת נורית ג'רבי והגברת חנה שוורץ, מנהלת תחום בכיר במחלקת הגמלאות במשרד האוצר.

4.         טענתה המרכזית של המערערת הנה, כי היא זכאית לקצבת שארים בהתאם לגמלתו האחרונה של המנוח ממשרד החינוך ולא על פי סכום המזונות שנפסקו לה.

לטענת המערערת, בני הזוג לא היו פרודים "פרידה של קבע" וכן, המנוח תמך בה כלכלית מעבר לתשלום המזונות שנפסקו לטובתה.

המשיב טען, כי בני הזוג היו פרודים תקופת ממושכת עד לפטירתו של המנוח וכן נפסק למבקשת סכום מזונות מהמנוח. על פי הוראות חוק הגמלאות הרי שסכום המזונות שנקבע בפסק הדין הוא סכום קצבת השארים לה זכאית המערערת.

5.         ההסדר הנורמטיבי

סעיף 38 לחוק הגמלאות קובע כדלקמן: